דקדוק הפה והאוזן

ספר זה נועד לשמש מבוא בלשני מקיף ומעודכן לימינו ללשון
העברית בתחומי תורת ההגה ותורת הצורות. הוא נולד כמהדורה
שנייה של הספר דקדוק הפה והאוזן שיצא לאור במחנה העצורים
במזרח אפריקה בשנת 1947 במהדורה חדשה זו נכללו העניינים
שנדונו במהדורה הראשונה אבל חלו שינויים בגישה אליהם ונוספו
עליהם הסברים חדשים שלא היו אז. אני זוכר את הרושם האדיר
שעשה אז ספר דקדוק צנום שפרסם עוזי אורנן מראשי וראשוני
העברים. הספר דקדוק הפה והאוזן הראה לנו פתאום שמי ששפתו
הטבעית עברית איננו זקוק לכל הכללים הנוקשים של הדקדוק שנוצר
בדורות שבהם העברית היתה שפה מתה. די לך להאזין לצלילים
היוצאים מפיך כדי לדעת איך לנקד ומה השורש והבניין הגיזרה
וההטיה וכל שצריך לדעת. (זאב גלילי מתוך הטור המקוון) עוזי
הכניס חיים בתוכנו בעיקר בהוראה של השפה העברית. הספר היה
חידוש והיה חידוש בצורת ההוראה שהוא לימד אותנו בדקדוק הפה
והאוזן. זה קסם מאוד לאנשים ובאמת רוב האנשים שהיו שם התקדמו
מאוד בלשונם ופיתחו אותה עד כדי כך שכשחזרנו לארץ חלק מהם
ואני בתוכם הפך למורי לשון. היום יש לי תלמידים המתקרבים
לשמונים שלמדו בקורסים לדקדוק שניהלתי תודות לעוזי אורנן והם
היום יודעי עברית רהוטה. (עזריאל לבנת זל זכרונות על מחנה
העצורים ביום הולדת 90 של עוזי אורנן) פעם עיכבתי אותו ליד
מחסן הכלים. שאלתי מה הוא קורא. בועז משך בכתפיו וענה
באי-חשק: ספר. למה? – ביקשתי לדעת איזה ספר. ספר שָפָה. –
כלומר? – דקדוק הפה והאוזן. לגמור עם הכתיב וכל זה. האם אפשר
לקרוא ספר שֹפה כאילו הוא חומר קריאה להעביר בעזרתו את הזמן?
– מלים וזה הוא תורם לי את חיוכו האטי זה כמו להכיר אנשים.
מאיפה הם באו. מי קרוב של מי. (עמוס עוז קופסה שחורה עמ 198)
הוצאת מאגנס שנה: 2016