נוודת

אייאן חירסי עלי ריתקה את העולם בכופרת, סיפור ההתבגרות המאלף שלה, שכיכב עשרות שבועות ברשימת רבי־המכר של ה"ניו יורק טיימס". בנוודת היא מספרת איך הגיעה לאמריקה כדי לבנות חיים חדשים מעבר לים, הרחק מאיומי הרצח של האסלאמיסטים באירופה, מהעימותים האלימים ומהקונפליקט הפנימי שגעש בתוכה. זהו סיפור מסעה — הפיזי, ובעיקר הרגשי — אל החופש, תיעוד המעבר מאישה שבטית מקוצצת־כנפיים לאזרחית חופשייה ושוות־ערך בחברה מודרנית.

חירסי עלי משחזרת את התהפוכות שפקדו את חייה לאחר שנפרדה ממשפחתה, ואת המאבק להשיל מעליה את שלל האמונות התפלות והתפיסות המוגבלות על מנת להיטמע בחברה המערבית. באופן מכמיר לב היא מתארת את ההתפייסות עם אביה האדוק זמן קצר לפני מותו, אב שהתכחש לה מאז הוקיעה את האסלאם בעקבות אירועי 11 בספטמבר.

נוודת הוא דיוקן של משפחה הנקרעת בעקבות התנגשות תרבויות. אך זהו גם מסמך מרגש, מרומם נפש ולא פעם משעשע, על אישה אחת המגלה את אמריקה של ימינו. חירסי עלי חוששת מחזרה על טעותה של אירופה, שגילתה הבנה כלפי האסלאם הרדיקלי. היא קוראת אפוא למוסדות המפתח במערב — ובהם האוניברסיטאות, התנועה הפמיניסטית והכנסיות הנוצריות — להתנגד לכוח המשיכה הקטלני של הפונדמנטליזם והטרור ולגבש עבור המהגרים המוסלמים פתרונות יצירתיים לקשיים שהם חווים.

נוודת הוא שיר הלל לחופש הביטוי ולדמוקרטיה, מסר בהול למערב לטפח את החברה הפתוחה אל מול איום האסלאם, תרומה חשובה להיסטוריה של הרעיונות, ומעל לכול — קריאה נמרצת לפעולה.