לב האפלה

האונייה "נלי" עוגנת של שפך נהר התמזה וממתינה לשפל. על סיפונה מספר צ'רלי מרלו לחבריו על מסע אחר, שערך כמה שנים קודם לכן על נהר אל לב הג'ונגל. מטרת אותו מסע – שנדמה עתה כמו חלום, או כמו סיוט – היתה להחזיר אל הציביליזציה את קורץ, בן תרבות שדעתו השתבשה עליו והפך למנהיג של שבט קניבלים הסרים למרותו. המסע אל מעבה הג'ונגל הוא מפעים, גרוטסקי וטורד מנוחה: במהלכו מתחקה מרלו אחר גורלה של הנאורות כשזו משתחררת מן הכבלים והבלמים של התרבות ונלכדת במעגל של הרס עצמי וטירוף. הקריאה בנובלה השנויה במחלוקת של ג'וזף קונרד – שהתפרסמה לראשונה כסיפור בהמשכים בירחון ספרותי ובמשך השנים היתה לחלק מהקנון המערבי – היא מסע בפני עצמו. מסע אל לב הג'ונגל הפראי והעוין; מסע אל השאול והתופת, אל הרוע הפרימיטיבי המבעבע במחשכים; מסע התבגרות בנבכי הלא-מודע הקולקטיבי. השפעתה העצומה של היצירה על הדמיון הקולקטיבי כיום, והאופן שבו השתרשו שמה ודימוייה בתרבות המערבית במהלך השנים, מעידים על כוח המשיכה המהפנט שלה. מי שפוסע אל לבה אינו יכול להישאר אדיש לקסמה – ולזוועותיה.