באור ובסתר

זהו סיפורו של זאב ז'בוטינסקי, האיש שהקים תנועה ציונית בשנות ה-20 של המאה ה-20.

לתנועה שהקים היה המשך במחתרת האצ"ל ובמפלגות חרות והליכוד. כשתקראו את סיפור חייו המרתק תגלו שנודע גם כסופר, משורר, עיתונאי ומתרגם.

הוא נולד באודסה (היום אוקראינה) בשנת 1880 ושמו היה וולדימיר.

הספר נפתח כשמלאו לו 6 שנים. הוא ואמו שבים לאודסה לאחר נדודים בין עיירות מרפא כי האב חולה מאוד. האב נפטר והמשפחה נותרת ללא רכוש.

באודסה מצפה להם אחיה הבכור והעשיר של האם.

אחד מבניו מציע לה לשלוח את בנה ללמוד נגרות ואת בתה ללמוד תפירה. האם, אווה, נפגעת מאוד. ילדיה לא ילמדו מקצועות פחותי ערך, והשכלה היא ערך חשוב בעיניה. היא עוזבת את המקום בכעס, זקופה וגאה.

הזקיפות והגאווה של אימו מלווים את וולדימיר כל חייו והיוו עבורו דוגמה ומופת.

אווה פתחה עסק קטן ופרנסה בכבוד את ילדיה. וולדימיר התגלה כילד שנון ומוכשר בכתיבה, וכשבגר השתלב בהצלחה בעיתונות הרוסית.

בגיל ‎18 יצא ללמוד משפטים באיטליה ובשווייץ, שימש ככתב של עיתונים ידועים, ונודע כעיתונאי מזהיר.

בשנת 1903 חל מפנה בחייו.

לאחר הטבח ביהודי קישינייב פורץ גל של פוגרומים במזרח אירופה. ז'בוטינסקי השתתף בהגנת יהודי אודסה, נרתם לפעילות ציונית, ונבחר כציר לקונגרס הציוני.

מאז הנושא הציוני הופך למרכז חייו. הוא מקים את הגדודים העבריים כדי לעזור לבריטים לכבוש את הארץ מידי הטורקים, ובהמשך מגורש על ידיהם לאירופה. פעילותו הפוליטית נמשכת שם, עד מותו ב-1940.

את סיפור חייו מלווה אהבתו ליוהנה, אותה פגש כשהיתה בת 10 והוא בן 15. אחרי שנים ארוכות של ידידות הוא מבקש את ידה ונשאר עמה.

ביוגרפיה זו מספרת על ז'בוטינסקי האיש והמנהיג. סיפור חייו שזור באירועים ובדמויות מתולדות הציונות.

לדוגמה, מסופר על יוסף טרומפלדור שז'בוטינסקי נעזר בו בהקמת הגדודים העבריים.

הרצח של טרומפלדור הכאיב מאוד לז'בוטינסקי, ולכן קרא לתנועת הנוער שהקים "בית"ר – ברית יוסף תרומפלדור", ושילב את שמו של גיבור תל-חי בשם "ביתר", מעוזו האחרון של בר-כוכבא במלחמה ברומאים.