יומנה של נערה

אנה פראנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון, היגרה משפחת פראנק לאמסטרדם.

הנאצים כבשו את הולנד ב1941- ועד מהרה עמדו היהודים תחת איום של הגליה והשמדה. ב- 9 ביולי 1942 ירדה המשפחה למחתרת, לדירת מסתור שהכין אוטו פראנק, אבי המשפחה.

עוד קודם לכן, לאחר יום הולדת השלוש עשרה החלה אנה לכתוב את יומה: "אני מקווה שאוכל לגלות לפניך את כל לבי כפי שלא יכולתי לגלות לאיש, ואני מקווה שתהיה לי למשען ולסעד". במשך יותר משנתיים במחבוא העלתה אנה על הכתב את האירועים, הרגשות והמתחים שהיו חלק מחייהם של הכלואים במחבוא: חיי היומיום על רקע פחד ההתגלות המתמיד, יחסיהם האישיים והמתוחים וכן על התפתחות רגשותיה על סף הבגרות והנשיות.

ב1- באוגוסט 1944 כתבה אנה את הקטע האחרון ביומנה. ב4- באוגוסט נעצרו כל המסתתרים ונשלחו למחנות ריכוז. אמה של אנה נרצחה באושוויץ, אנה ואחותה מתו בברגן-בלזן במארס 1945, שבועות אחדים לפני סיום המלחמה. אוטו פראנק ניצל. בשנת 1947 פירסם אוטו פראנק את היומן – תעודה אנושית מיוחדת במינה של נערה סוערת ורגישה, בעלת טביעת עין של סופרת, חוש הומור וכשרון כתיבה נדיר. מתוך רצון לשמור על כבודם של הנוגעים בדבר השמיט אוטו פראנק מן הגרסה הראשונה של היומן קטעים רבים שעסקו ביחסיה של אנה עם הסובבים אותה וכן התייחסויות לענייני מין וחברה.

מהדורה זו מביאה בפעם הראשונה את הנוסח השלם, המדויק והבלתי מצונזר, של יומניה של אנה פראנק.

בדביר ראה אור הספר נזכור את אנה פראנק, סיפורם המופלא של מיפ חיס ובעלה – מסתיריה של משפחת פראנק.