עולם האגדות שבעת העורבים

עולם האגדות שבעת העורבים מאת עשי וינשטיין אישה אחת ילדה
בבת אחת שבעה בנים וכולם בריאים ושלמים. ואחרי זמן מה היא
ילדה גם בת. בעלה היה איש מסודר וחרוץ ואנשים קיבלו אותו
לעבודה ברצון והודות לכך לא רק שיכול היה לפרנס טוב את
משפחתו הגדולה גם הצליח לשים קצת כסף בצד לזמנים יותר קשים. 
יום אחד הבעל נפטר בשנותיו הטובות ביותר והאלמנה למרות
החסכונות שעמדו לרשותה בקושי רב יכלה לקיים את המשפחה.
בינתיים הבנים גדלו וצורכיהם גדלו אתם ומאחר שלא יכלו לקבל
מאמם את מה שרצו נעשו פראים ורעים.  האישה המסכנה שרצתה מאוד
לחנך את ילדיה לאנשים ראויים סבלה מכך מאוד ויום אחד כאשר לא
הייתה לה יותר סבלנות להתנהגות בניה אמרה הו נערים רעים
הייתי רוצה שתהיו לשבעה עורבים שחורים שתעופו מכאן כדי שלא
אראה אתכם יותר.  ומיד הפכו הנערים לציפורים עורבים שחורים
עפו דרך החלון ונעלמו.  עכשיו חיה האישה יחד עם בתה היחידה
בשקט ושלווה והן הרוויחו אפילו יותר מאשר דרוש היה להן. אך
אחרי זמן מה התחילו שתיהן האם והבת להתגעגע לשבעת הבנים האם
חשה רגשות אשם והן דיברו עליהם לעתים קרובות ורצו מאוד
שהבנים יחזרו לחיות איתן יחד.  יום אחד אמרה הבת אמי היקרה
תני לי ללכת ולחפש את האחים שלי. הבת יוצאת למסע חיפושים
ויום אחד רואה שבעה עורבים שיוצאים מבית הבת הייתה כבר עייפה
מאוד מהדרך הארוכה ונכנסה לבית כדי לאכול ולנוח.  כאשר שבעת
העורבים חזרו הביתה והתיישבו לארוחה הבחינו שנערה שוכבת
במיטותיהם .הו! אילו זאת הייתה האחות שלנו! קרא אחד מהם. 
פתחה הנערה את עיניה וראתה את שבעת אחיה היושבים סביב המיטה.
היא קראה הו אחי! עברתי דרך ארוכה ומעייפת כדי להחזיר אתכם
מהגלות שלכם. אני מקווה שעכשיו כבר תוכלו להתנהג טוב יותר
ולא תרגיזו יותר את אמא שלנו אלא תהיו לשמחה ונחת שלה.   הם
בכו ואמרו אכן קיבלנו את העונש הראוי  לנו. האחות שמחה
שהבנים הכירו במעשיהם הרעים. העורבים ואחותם חזרו הביתה
כשהגיעו הביתה בקשו העורבים סליחה מאמם. הם הבטיחו להתנהג
שוב כמו בנים טובים. אמם סלחה להם והם הפכו שוב לבני אדם.