במחוזות זרים – סחר בנשים בישראל

בכתיבה מרתקת וכובשת את הלב בכנותה ומתוך איכפתיות והעזה
מעוררת השתאות מתעדת אילנה המרמן את מסעה האישי אל מחוזות
הסחר בנשים בישראל שעל פי ההערכות נמצאות בה אלפי נשים
שנסחרו לעבוד בזנות. רבות מאוד מן הנשים האלה – שבאות בעיקר
מארצות חבר המדינות – מועסקות בתנאים של ניצול מחפיר
משועבדות לחובותיהן לסוחרים ולסרסורים דרכונן נלקח מהן והן
מאבדות את חופש התנועה. מקצתן נכלאות ממש – בבתי – בושת
ובדירות בכל רחבי הארץ – ולא מעטות נהיות קורבן של התעללות
קשה נפשית וגופנית. זהו מסע של התוודעות אל סיפורן גורלן
ודמותן של אחדות מן הנשים והנערות האלה שאף על פי שרבבות
מאזרחי המדינה מכל שכבות הציבור משתמשים יום – יום בשירותיהן
ורבים אחרים משלשלים לכיסם סכומי עתק מעבודתן – אלמוניות
גמורות הן בשיח הציבורי המהוגן כאילו אינן קיימות אלא בחצר
האחורית של מדינת ישראל. אבל החצר האחורית הזאת היתה זה כבר
לחצר קדמית ולא רק בישראל. כי ישראל אינה אלא אחת ממדינות
היעד למאות אלפי נשים הנסחרות כיום לזנות מארצות מזרח אירופה
מוכות האבטלה והעוני שמיליוני בני – אדם נתונים שם זה יותר
מעשור במאבק הישרדות בעקבות קריסת ברית המועצות והמעבר אל
כלכלת השוק החופשי. אחת מן הארצות האלה מולדובה היא התחנה
האחרונה של המסע האישי המתועד בספר. המחברת מביאה את רשמיה
ממנה מן החיים בה ומן ההיכרות בקישינב עם עוד שלוש נשים ששבו
בינתיים לארצן מנהריה מחיפה ומתל אביב.